תקציר האירועים:

הסמל היה איש טוב. שוטר. הוא אומן באקדמיה המלכותית אי שם בפאתי הודו. איש נשוי מכובד, אבא לילד. יום אחד הופיע בעיירה שלו הסרן שהיה קצין, והתרועע בחוגים נחשבים. הסמל קיווה, שהסרן יעזור לו לטפל בכנופיות הרחוב שהתנכלו לבני העיירה. הסרן, שהגיע עם סיפור חיים שהתחיל מצוין והסתבך באופן לא צפוי, גם היה בבסיסו איש טוב והגון. אולם, לאחר שפקדה אותו טרגדיה, איבד כל טעם לחיים. הוא התחיל לשתות לשכרה ימים ולילות, עד אובדן חושים. יחד עם אובדן החושים, איבד הסרן גם את השיפוט המוסרי וכך מצא את עצמו מנודה לקצה הממלכה, למקום הנידח ביותר. אולם כשהגיע לשם ופגש את הסמל, מצא טעם חדש לחיים: לעזור לסמל להיפטר מהכנופיות. כך, פעלו הסמל והסרן בשיתוף פעולה מתוך המטרה של להציל את תושבי העיירה. אולם, אליה וקוץ בה. מצד אחד, הם הצליחו יפה והכנופיות ברחו. מצד שני, הם נתנו לעצמם יותר מדי חשיבות עצמית, התמלאו יוהרה וגאווה והתחילו לחגוג את הניצחונות הקטנים והגדולים שלהם, במסיבות שתיה. עם הזמן, השתייה הלכה והתפתחה עד שהגיע למצב שבו שניהם היו רב הזמן אבודים בתוך האלכוהול, קהים וחסרי יכולת לתפקד. לילה אחד, הגיע הסמל לביתו. באותו הלילה, האישה והילד ישנו, והסמל הגיע הביתה שיכור והפיל נר קטן על ערימת קש. הנר נדלק, ופרצה שריפה נוראית. פניו של הילד נשרפו ורגלו יצאה מכלל שימוש. אמנם, בסופו של דבר הסמל השתלט על האש, אבל הנזקים היו נוראים. והוא החל להתייסר ברגשות אשמה וצער קשים מנשוא. כדי להתגבר על הכאב שנגרם לו הגביר את השתייה עוד ועוד, כדי לא להרגיש, ולא לזכור ולא לחוש דבר.
יום אחד הגיעה בחורה בשם שישי לעיירה, נכלאה על עברה שטותית בבית הכלא, והתחילה באמצעות היוגה לרפא את גבו של הסרן שכלא אותה. הסמל שראה את התהליך של הריפוי שהתרחש אצל הסרן בזכות היוגה, התחיל לחשוד, שאולי יש תקווה קטנה להציל את הרגל של בנו. שישי הסכימה לסייע ומכאן התחיל תהליך ארוך אך אופטימי של ריפוי נפשו גופו ותודעתו של הסרן, ויחד עם זאת של כל הסובבים אותו (הילד, האישה ודמויות נוספות בעירה). הסמל החליט לוותר על האלכוהול, לשרוף את המקל שאיתו הרביץ, להתחיל ללמוד יוגה ואת החכמה של היוגה, לאפשר לילדו הקטן סיכוי להשתקם, ולאפשר לאשתו הטובה צ’אנס חדש לחיים מלאי שמחה במקום כאב. האם הצליח הסמל להשתקם? האם ניצלו חיו של הילד ? האם הסרן התגבר על טרגדיות חיו? האם היוגה פעלה לתיקון הנזקים ? על כך אני ממליצה לכם לקרוא בספר.

מהו סוד כוחה של היוגה ?
היוגה תפעל עבורנו אם נשתמש בה כדי לעזור לאחרים. אם ניקח את היוגה כאוסף של תרגילים מושלמים לתקן בעיות פיסיולוגיות או נשימתיות או כדי להירגע או כדי להרזות, או הכל ביחד, יתכן שבהתחלה יהיה שיפור בכל ההיבטים האלה בגלל שהיוגה פועלת על הגוף. אולם בהמשך זה לא יספיק. הגוף הוא מעין כלי כיבול לצינורות שבהם עוברת אנרגיית החיים (פראנה) וכאשר הצינורות האלה סתומים במחשבות שליליות, בכעסים או בתשוקות לא מרוסנות – הפראנה (אנרגיית החיים) לא זורמת טוב בערוץ המרכזי, וזה מה שבסופו של דבר גם הורג אותנו. היוגה תעזור להאט את קצב ההזדקנות כיון שהיא תכופף את הצינורות בפיתולים עדינים ותשחרר מעט את החסימות. מי שמתרגל יוגה כדי רק להיראות טוב או כדי להשיג תועלות גופניות, מבלי להבין שההמשך הטבעי הוא לעורר אותנו לחשוב על הזולת, ואיך אנחנו יכולים לעזור לזולת, עלול למצוא את עצמו במצב שבו היוגה כבר לא תעזור. יתרה מזאת, מי שמשתמש בתרגולים מתקדמים כדי להשוויץ או כדי למשוך תשומת לב שאין עמה חסד לזולת – עלול גם להיפגע או אפילו להיפצע.